רז נ' גוליבר תיירות בע"מ ואח'

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב מיום 1.12.09 (כב' השופט אילן דפדי) בת"ק 9421-07-08 אשר קיבל באופן חלקי את תביעת המבקש כנגד המשיבה, סוכנות נסיעות, והורה למשיבה להשיב לו את דמי הביטול אותם גבתה ממנו שלא כדין לאחר שביטל הזמנת כרטיסי טיסה שביצע באמצעות אתר האינטרנט של המשיבה לו ולמשפחתו.

בפסק הדין נקבע בין היתר, שעל פי הוראות חוק הגנת הצרכן "הנתבעת זכאית לגבות דמי ביטול מכל אחד מהאנשים שקיבלו שירות מהנתבעת והכלולים בהזמנה שכן כל אחד מהם הנו צרכן. הסכום שהנתבעת רשאית לגבות בגין כל אחד מהכלולים בהזמנה, הנו בשיעור שלא יעלה על 5% ממחיר העסקה המיוחס לכל אחד מהם או 100 ₪, לפי הנמוך שבהם ... הנתבעת תשיב לתובע את סכום דמי הביטול אותם גבתה ככל שאלה גבוהים יותר מהסכום אותו היא זכאית לגבות כאמור לעיל".

עתירת המבקש לחייב את המשיבה גם בפיצויים עונשיים בסך 4,486 ₪ - נדחתה.

כמו כן דחה בית משפט קמא בפסק דינו הנ"ל את התביעה שכנגד, שהוגשה ע"י המשיבה לחייב את המבקש במלוא דמי הביטול אותם גבה ממנה המוביל האווירי ממנו נרכשו כרטיסי הטיסה.

בהחלטתי מיום 23.12.09, דחיתי את בקשת רשות הערעור ללא צורך בתגובה וללא צו להוצאות.

על החלטתי הנ"ל מיום 23.12.09 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 808/10).

בפסק דינו מיום 17.5.12 של ביהמ"ש העליון ברע"א 808/10 הנ"ל, ולאחר הסכמת הצדדים, הוחזר אלי הדיון לבירור שאלת פרשנותו של סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א - 1981, ובעיקר בשאלה האם במקרה של ביטול העסקה על העוסק לגבות מהצרכן דמי ביטול 5% או 100 ₪ (הנמוך ביניהם) בגין העסקה כולה (כפי שטען המבקש), או שבאפשרותו לגבות את הסכום האמור בגין כל נכס או שירות במסגרת העסקה. בכפוף לאמור לעיל נקבע שהבר"ע נמחקת.

לאחר שהעניין הוחזר לבית משפט זה, והופקד ערבון , הורתי למשיבה 2 להמציא עמדתה לשאלה האמורה ובהתאם לעובדות הפרטניות של המקרה, וכן הורתי למשיבה 1 להגיב לבקשת רשות הערעור בהקשר לאמור לעיל.

עיינתי בתגובת המשיבה 1 שהוגשה בהקשר לשאלה זו, בעמדת המשיבה 2 אשר תמכה בעמדת המבקש, ובתגובת המבקש.

בתגובתה, הסכימה המשיבה 1 לקבלת הבר"ע בכל הנוגע לסעד המבוקש על ידי המבקש במסגרתה של השבת דמי הביטול שנגבו ממנו מעל ל 100 ₪.

לפיכך אין יותר צורך לדון במסגרת הבר"ע שלפני בשאלת פרשנותו של סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן .

לאור האמור לעיל, החלק בפסק הדין נושא הבר"ע הדוחה את טענת המבקש להשיב לו את סכום דמי הביטול אותם גבתה המשיבה 1 ככל שאלו גבוהים מ 100 ₪, והחלק בהחלטתי מיום 23.12.09 הדוחה את טענות המבקש בבר"ע בעניין סעד זה - מבוטלים.

המשיבה 1 תשיב למבקש בתוך 30 יום מהמצאת פסק דיני זה - ככל שטרם השיבה - את סכום דמי הביטול אותם גבתה ככל שאלו גבוהים מ 100 ₪. כשהסכום כולל הפרשי הצמדה וריבית כוק מהיום שנגבה ועד התשלום בפועל.

אין בהחלטתי זו כדי לקבוע עמדה באשר לפרשנות סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן בשאלה האמורה, ושהחלטה זו ניתנת ללא דיון בטענה זו לגופה.

אין צו להוצאות.

ערבון שהופקד יוחזר למפקידו.

המזכירות תודיע לצדדים תוכן פסק דיני זה.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ג, 11 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.